<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ירמיה</h1>
<h2>דף מה:</h2>
רבי ירמיה. אמורא הראשון שהיה סמוך לתנאים ובימי רבי חייא הגדול. גרסינן במסכת סוכה פרק לולב וערבה, אמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא כדרך גדילתן. פירוש כגון לולב וערבה והדס ואתרוג. ובכלל זה נראה שאף כשמברכין על הבשמים במוצאי שבתות שצריך ליטלם כדרך גדילתם. אע"ג דמדרבנן הוא כל דתקון [רבנן] כעין דאורייתא תקון. ושמועות עוד גרסינן התם דאמר חזקיה משמיה דרבי ירמיה. ולא מיבעיא אם חזקיה בנו של רבי חייא רבו של [רבי] יוחנן הוא, ורבי ירמיה זה סמוך לתנאים היה. אלא אם אפילו חזקיה בר ברתיה דרב הוא, עדיין אין לומר שרבי ירמיה זה הוא תלמידו של רבי זירא, כיון שכבר בימי רב היה, כדאיתא התם איבו וחזקיה הוו קיימי קמיה דרב אייתי לקמיה ערבה וכו'. ועיין למעלה בסדר חזקיה. ואלו הלכות דגרסינן הכא [מ"ו ע"א] אמר חזקיה א"ר ירמיה (ו)אין לי להכריע מי היה. כי אף חזקיה בן רבי חייא נקרא בירושלמי [בכורים פ"ג ה"ג] רבי חזקיה, כמו שכתבתי בסדר חזקיה. ובפרק התערובת בזבחים [ע"ה ע"ב] גרסינן אגמרא דקדשים בקדשים מינו במינו. בעי רמי בר חמא התפיס בכור לבדק הבית מהו שישקול בליטרא עד רב הונא ור' חזקיה תלמידיה דרבי ירמיה אמרי מי דמי וכו'. וספק [אצלי] אם רבי חזקיה הוא חזקיה דהכא. כי רב הונא זה שהוא תלמיד רבי ירמיה לא ידענא מנו. דהכי גרסינן בפרק במה אשה אההיא בירית טהורה [שבת ס"ג ע"ב], יתיב רבין ורב הונא קמיה דרבי ירמיה ויתיב רבי ירמיה וקא מנמנם ויתיב רבין וקאמר בירית באחת וכו'. אמר ליה רב הונא וכו', עד איתער בהו רבי ירמיה אמר להו יישר וכן א"ר יוחנן יישר. לומר דרב הונא היה תלמיד לרבי ירמיה תלמיד רבי זירא. שהרי רבי זירא תלמידו של רב הונא, כמו שכתבתי בסדר רבי זירא.
וגם אין תימא לומר אם רב הונא זה הוא רב הונא תלמיד רבי זירא. ורבי ירמיה זקן היה. ומן האמוראים הראשונים היה. והא דקאמר "וכן א"ר יוחנן יישר" י"ל שחבר היה לרבי יוחנן. דהא נמי גרסינן בנדרים פרק ארבעה נדרים הלכה הרי נטיעות הללו קרבן [כ"ט ע"ב], יתיב רב נחמן ורב יצחק בר יוסף קמיה דרבי ירמיה וקא מנמנם רבי ירמיה וכו' עד איתער בהו רבי ירמיה. ורבי זירא תלמידו דשל רב נחמן היה כדאיתא בגיטין פרק השולח הלכה נתיאשתי מפלוני עבדי [ל"ט ע"ב]. ומסקינן התם א"ר זירא אמר רב נחמן אין הלכה כרבי שמעון. ואין לומר נמי שזה רב נחמן [אחר] היה. דהא (רבנן ורב) [רב יצחק בר] יוסף דהוה קא אזיל בתריה דרבי (יצחק) [ירמיה] כולן בדור אחד היו. וגרסינן נמי באלו טריפות [[חולין מ"ח ע"א], רב יצחק בר יוסף הוה קא אזיל לבתריה דרבי ירמיה בשוקא דטבריא, חזינהו דקיימא צמתא צמתא וכו', עד ומאי איעבד לך כי אתא לקמיה דרבי יוחנן וכו'. ומשמע שרבי ירמיה זה תלמיד רבי יוחנן היה.
ועוד מצינו רבי ירמיה [שהיה] תלמיד לתלמידי רבי יוחנן, כדאיתא בבמה אשה יוצאה [שבת ס"ג ע"א], אמר ר' ירמי' אמר ר' אליעזר שני תלמידי חכמים המחדדין זה בזה בהלכה וכו'. ותו התם אמר רבי ירמיה אמר רשב"ל שני תלמידי חכמים הנוחין זה בזה בהלכה וכו'. וגרסינן נמי בתחילת פרק מי שמת בבבא בתרא [ק"מ ע"א], יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי אבהו וקא מיבעיא ליה וכו'. כל זה יכול להיות רבי ירמיה תלמידו של רבי זירא שעלה בימי רב יהודה לארץ ישראל. אבל זה רבי ירמיה דרב נחמן או רב הונא [דהוו] יתבי קמיה דרבי ירמיה, [ורבי ירמיה] אחר היה, כי רבי ירמיה תלמיד רבי זירא י"ל זהו רבי ירמיה בר תחליפא. כמו שנברר לפנים בעזר השם.
ואם חזקיה זה שכתבתי הוא חזקיה בנו של רבי חייא הרי הן שלשה. זה רבי ירמיה רבן של חזקיה. ורבי ירמיה דיתבו קמיה דרב הונא ורב נחמן שני. ונראה כי בימי רבי יוחנן היה, וכאילו תלמידו [היה]. דמסקינן [שבת ס"ג ע"ב] אמר להו "יישר וכן א"ר יוחנן". ורבי ירמיה תלמידו של תלמידי רבי יוחנן ותלמיד דרבי זירא שהיה אומר [פסחים ל"ד ע"ב] בבלאי טפשאי. ורבי אבהו אמר לו ירמיה ברי לא כל מעשה בית דין שוין, כדאיתא בשנים אוחזין [ב"מ ט"ז ע"ב]. ואם אי גרסינן ירמיה ברי, מ"מ קרהו רבי (אברהם) [אבהו] בשמו כדרך רב לתלמיד. ובדבר זה נתבררה ההיא [ב"ב קמ"ב ע"ב] דאית חֵלֶק לטליא במקום בניא כמו שכתבתי בסדר רבי חנינא. לפי שאי אפשר דרבי ירמיה יאמר לרבי אבהו אנן קשישי מינייכו. ואי אפשר לומר שרבי ירמיה הראשון הוא, דהא בר זוויה דרבי אבין ורבי מיאשא היה. והן תלמידי תלמידיו [של] רבי יוחנן. ורבי חזקיה זה רבו של חזקיה. או דרב נחמן ורב.
